תפילת יחידה – ספר חדש!!!
"תפילת יחידה", ספר שיריה השישי של ענת לויט, הוא שיח חילוני פיוטי המקדש את הקשר האמיץ בין אישה לאלוהה, לאהוביה, למשפחתה ולשפתה.
רוח חדשה מנשימה את לשון המקרא וגיבוריו, הנשזרים שתי וערב בהוויית החיים של ימינו אלה.
השילוב בין מורשת העבר הכללית לנחלת ההווה הפרטית נוצר בדרכי ביטוי ייחודיות של רגש והגות כאחד.
דקירות
זהו ספר השירים הראשון של ענת לויט. הוא ראה אור בהיותה בת 23 וזיכה אותה בפרס ורטהיים. יש בו שירים וסיפורים קצרים, שנכתבו בהשראת חוויות ילדות קשות וכמיהה לאהבה אחרת. בטקס חלוקת הפרס, בחר המנחה לקרוא את השיר: "ראיתי את אמא שבויה בכוס הריקה/שיכורה מהמילים/רכנתי מקשיבה/לאבא הנוחר בשתיקה/לאחר שהצעקות ספגו את הדממה./זה היה לפני שאיבדנו את שתינו/ליטפתי אותה כיוון שלא הכרתי – לא הכרנו…"
בהוצאת: ספרית פועלים, 1983, 56 עמ'
בית של געגועים
"מי שאינו בעלבית בעיצבונו/יהא דייר משנה גם בשמחתו". כך נפתח אחד משירי ספר השירים הזה, שרובו נסב סביב אחד המוטיבים המפרים והכואבים בחיי אדם – געגועים: לבית, למולדת, להורים, לאהוב, לרגש שהיה ולכזה שמעולם לא נחווה.
בהוצאת: ספרית פועלים, 40,1987 עמ'
עובדת אלילים
"אנחנו נשים מכות, בועטות ומורטות/ שערות (לפעמים גם לעצמנו,/ אבל רק לעתים רחוקות, שלא יאמרו עלינו – אתן משוגעות"). כך נפתח ספר שירים שנכתב בסערת תסכול עצוב-משעשע מהעידן הפמיניסטי, שקורבנותיו הם הגבר והאשה כאחד.
בהוצאת: ירון גולן, 1994, 94 עמ'
תיקון אב
שירי הספר מנציחים פרידה מאב – בגסיסתו, במותו, בשבעה, בשלושים ובימים האחרים. השיר הראשון נכתב יום לפני מות האב. "פעם, כשאבא היה משתעל/כל השכונה היתה שומעת./ עכשיו אפילו הוא לא שומע/את שיעולו./מחובר למכונה שמנשימה אותו/משתעל אבא אל תוך עצמו./וילדיו חירשים".
בהוצאת: הקיבוץ המאוחד, 2002, 46 עמ'
עירומה על גב סוס במונגוליה
מסע שירי המתחקה אחר אשה המבקשת אהבה, מקום, קול וכנפיים שיאפשרו לה להתקרב אל בוראה? ולרחף מעל השגרה. זוהי גם תמונת ראי של האשה המודרנית, הנושאת בנטל דורות הנשים שקדמו לה, אך נאבקת במורשתן כדי להכיר את זהותה ולזכות בחירותה.
בהוצאת: הקיבוץ המאוחד, 2010, 80 עמ'
